גרגורי לאולר
חתן פרס וולף במתמטיקה 2019
גרגורי לאולר
שייכות בעת מתן הפרס:
אוניברסיטת שיקגו, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על מחקריו רחבי היריעה ופורצי הדרך העוסקים בלולאות ובמסלולים אקראיים".
שותפים לפרס:
גרגורי לאולר
ז'אן פרנסואה לה גאל
גרגורי פרנסיס לאולר (נולד בשנת 1955), מתמטיקאי אמריקאי העוסק בתיאוריית ההסתברות וידוע בעיקר בזכות עבודתו מאז שנת 2000 על האבולוציה של שרם-לוינר. גרגורי לאולר קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת פרינסטון בשנת 1979 תחת הנחייתו של אדוארד נלסון. עבודותיו המחקריות של לאולר החלו באוניברסיטת דיוק ולאחר מכן באוניברסיטת קורנל ומאז 2006 ועד היום חוקר לאולר באוניברסיטת שיקגו. מחקריו של לאולר הוכרו בפרסים רבים. בשנת 2012 התמנה לאולר כחבר האגודה האמריקאית מתמטית ובשנת 2013 מונה כחבר האקדמיה הלאומית למדעים.
גרגורי לאולר הרים תרומות פורצות דרך להתפתחות תורת ההסתברות והשיג תוצאות יוצאות דופן אודות מספר תכונות של התנועה הבראונית, כגון, מעריכי חיתוכים, זמני כיסוי וממדיהן של תת‑קבוצות שונות. במחקריו על עקומות אקראיות הציג לאולר מודל שהפך לקלאסי, הילוך מקרי מחוק‑לולאות (LERW)/The Loop-Erased Random Walk (LERW) קלאסי חדש, ntions of various subsets, והוכיח רבים ממאפייניו. עם היותו קל להגדרה, התברר שהוא בעל ערך יסודי במהותו והוכח שהוא קשור לעצים פורשים אחידים ולריצופי דימרים. עבודתו זו היוותה חלק ניכר מהתשתית לפריצות דרך מזהירות רבות שבאו בעקבות הצגתן של עקומות SLE ע"י עודד שרם. לאולר, שרם וורנר חישבו את מעריכי החיתוכים הבראוניים, הוכיחו את השערת מנדלברוט, שלחזית הבראונית יש ממד האוסדורף 4/3, וכמו כן הוכיחו כי ל- LERW יש גבול סילום אינווריאנטי קונפורמית. תוצאות אלה סללו בתורן את הדרך להתקדמות מלהיבה נוספת של לאולר ואחרים.