דוד זילברמן
חתן פרס וולף בחקלאות 2019
דוד זילברמן
שייכות בעת מתן הפרס:
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"עבור פיתוח מודלים כלכליים למתן מענה לסוגיות יסודיות בחקלאות, כלכלה ומדיניות".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
ד"ר זילברמן שילב מאפיינים ביו-פיזיקליים של מערכות חקלאיות-כלכליות על מנת לפתח מודלים כלכליים ומסגרות לקבלת החלטות אקונומטריות שיענו על שאלות יסודיות בחקלאות, כלכלה ומדיניות העולות במספר תחומים חשובים:
מים: ד"ר זילברמן פיתח מודלים לבחירה והשפעה על טכנולוגיות שימור מים המדגימים שטכנולוגיות אלו משפרות את התפוקה ובדרך כלל חוסכות במים, אם כי כאשר ההשפעה על תפוקת המים גבוהה במיוחד, מודלים אלה עשויים להוביל לשימוש מוגבר במים ליחידת קרקע. הנהגת סחר במים עשויה להאיץ את האימוץ של פרקטיקות שימור מים.
בקרת מזיקים: זילברמן חולל מהפך במחקר על כלכלת בקרת המזיקים באמצעות (א) הנהגת שימוש בפונקציית בקרת נזקים על מנת לאמוד את הפרודוקטיביות של אסטרטגיות בקרת מזיקים; (ב) פיתוח שיטות להערכת היתרונות של חומרי הדברה הנמצאים בפיקוח; ו(ג) הצגת שיטה לפיקוח על סיכונים לבריאות הסביבה הנובעים מחומרי הדברה כימיים.
ביו-טכנולוגיה: מחקריו של ד"ר זילברמן מפריכים מיתוסים לגבי יבולים שעברו הנדסה גנטית. ד"ר זילברמן הראה ששימוש בכותנה שעברה הנדסה גנטית הביא לגידול משמעותי ביבולים בהודו, וכי הנדסה גנטית הגדילה את ההיצע של תירס ופולי סויה, הביאה להורדת מחירים והיטיבה עם העניים. עבודתו סיפקה מסגרת להערכת המחיר הכרוך בעיכוב השקתן של טכנולוגיות חדשות עקב תהליכים רגולטוריים ממושכים. ד"ר זילברמן ערך אומדנים של העלות החברתית של הרגולציה המוטלת על גידול אורז זהוב והאיסור על הנהגת ביו-טכנולוגיות באפריקה.
תשלום עבור שירותי אקוסיסטם: זילברמן פיתח מנגנונים משופרים להקצאת תשלומים ממשלתיים לשירותים חקלאיים ועודד את התכנון מחדש של תכניות כדוגמת Conservation Reserve Program (CRP) בארה"ב.
אימוץ טכנולוגיה: במחקריו פיתח ד"ר זילברמן גישה מתוחכמת לניתוח האימוץ של טכנולוגיות מודרניות בחקלאות, לרבות התנהגות החקלאים, הטרוגניות ותהליכי למידה דינמיים. גישה זאת יושמה באופן נרחב.
הקריירה של ד"ר זילברמן היא תמהיל ייחודי של עבודה תיאורטית, מחקר שימושי ויישום והוא הדמות המרכזית בדיונים על מדיניות מים, סביבה ומשאבים בחקלאות ובביו-כלכלה.