דונלד פ. סטיינר
חתן פרס וולף ברפואה 1985
דונלד פ. סטיינר
שייכות בעת הענקת הפרס:
המרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקאגו, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על תגליות הקשורות לביוסינתזה ועיבוד אינסולין, אשר היו להן השלכות משמעותיות על המחקר הביולוגי הבסיסי ועל הרפואה הקלינית".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
דונלד פ. שטיינר (נולד ב-1930, ארה"ב) קיבל תואר ראשון בכימיה וזואולוגיה מאוניברסיטת סינסינטי בשנת 1952, ולאחר מכן השלים M.S. בביוכימיה ו-M.D מאוניברסיטת שיקגו בשנת 1956. הכשרתו הרפואית והמחקרית כללה התמחות בבית החולים קינג קאונטי ומחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון. לאחר מכן, הוא הצטרף מחדש לאוניברסיטת שיקגו כחבר סגל ב-1960.
פרופסור דולנלד פ. סטיינר מצא כי האינסולין נבנה ממקדם של חלבון גדול יותר בתאי ביטה של הלבלב. תגלית זו הובילה להבהרה, כיצד התאים הבודדים מתפקדים וכיצד, בדרך כלל, הורמונים פפטידים נבנים ומתפקדים. ד"ר סטיינר ועמיתיו אך הציעו שיטות מדידה של אינסולין ומקדמיו בנסיוב של האדם.
להבנת התכונות הביוכימיות של אינסולין ואופן יצירתו וכן לפיתוח שיטות מדידתו היו תוצאות קליניות משמעותיות ביותר: הוגברה הבנת דרך פעולת האינסולין; הטיפול במחלת הסוכרת שופר ואבחנת הגידולים הסרטניים המפרישים אינסולין של הלבלב נעשתה פשוטה ומדויקת יותר. תגליותיו של ד"ר סטיינר סללו את הדרך לממצאים החדשים בדבר התכונות הפוליפפטידיות של הורמונים ונוירוטרנסמיטרים.
הישגיו אלה תרמו בעבר ואף יוסיפו לתרום בעתיד, למסגרת הנסיונית באנדוקרינולוגיה המולקולרית והקלינית, לרבות הפיתוחים האחרונים ביצירת אינסולין חד-שבטי.