דיויד ג. תאולס
חתן פרס וולף בפיזיקה 1990
דיויד ג. תאולס
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת וושינגטון, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על מגוון רחב של תרומות חלוציות להבנתנו את האופן, שבו מאורגנות מערכות מורכבות של חומר מעובה. לדה ז'אן – במיוחד בעבור עבודותיו על אודות חומר מאקרומולקולרי ועל גבישים נוזלים; לתאולס – במיוחד בעבור עבודתו על אודות מערכות לא מסודרות ודלות ממדים".
שותפים לפרס:
דיויד ג. תאולס
פייר ז'יל דה-ז'אן
פרופסור דיויד תאולס תרם תרומות ראשונות-במעלה להבנה התיאורטית של מערכות רחבות-מידה של אטומים, אלקטרונים ונוקליאונים. בין התופעות שחקר כלולים העל-מוליכות, תכונות חומר גרעיני ותנודות קולקטיביות בתוך גרעיני האטומים. עבודותיו על מערכות לא-מסודרות סיפקו רעיונות מפתח להבנת תהליכי התובלה של אלקטרונים במערכות, שבהן נודעת חשיבות לתופעות האיתור על פי אנדרסון Anderson Localisation. תאולס הראה כי ישנן תוצאות לתופעת האיתור הניתנות למדידה בכבלים דקים. תרומתו לתיאוריה של זכוכית-ספינים הייתה ניכרת ורבת חשיבות. בשיתוף עם קוסטרליץ (J. M. Kosterlitz), פיתח תיאורה למעברי פאזה של התרת מערבולות במערכות דו-ממדיות בעלות סימטריה רציפה. לעבודה זו נודעו השפעות מרשימות ושימושים רבים בשטחים אחרים של הפיסיקה. תאולס הציג בבהירות את חשיבותם של מושגים טופולוגיים (והמשתנים הנלווים להם) בפיסיקה של החומר המעובה, והפגין את תרומתם להבנת מופע הול (Hall) הקוואנטי.