
חורחה דובכובסקי
חתן פרס וולף בחקלאות 2014

חורחה דובכובסקי
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת דייויס, קליפורניה, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על תרומתם פורצת הדרך בחקר מדעי הצמח ובעלי החיים, באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בחקר הגנום".
שותפים לפרס:
חורחה דובכובסקי
לייף אנדרסון
פרופ. דובכובסקי השתמש בכלי מחקר גנומיים מתקדמים על-מנת לשבט גנים חיוניים בחיטה, ללמוד את המגוון האללי שלהם ולהחדיר את האללים הטובים ביותר לצמחי החיטה הטובים ביותר. גישה זו, המשלבת ידע בסיסי ומתקדם, הביאה לשינוי דרמטי בערך התזונתי של החיטה, שינוי שהתעצם כאשר הוא הועמד לרשות הקהילה המדעית. רשימת התכונות שנחקרה על-ידי פרופ. דובכובסקי כוללת גנים רבים שהם בעלי השפעה ישירה על תפוקת החיטה, כגון עמידות לקור, הערך התזונתי של הגרגרים ועוד. יש לציין כי, באופן מרשים ביותר, רשימה זו כוללת למעלה ממחצית מהגנים של החיטה ששובטו ברחבי העולם כולו, הישג יוצא דופן בהתחשב בגודל הגנום של החיטה, אופיו הפוליפלואידי ומיעוט הרצפים הגנומיים הידועים. קבוצת המחקר בראשותו היתה אחראית באופן ישיר ליצירת הטכנולוגיה שאיפשרה יצירת ספריות גנטיות, ושנדרשה לפיתוחם של כלים גנומיים לשיבוט חיטה. ספריות אלה הועמדו לרשות הכלל. לאחרונה, פיתחה קבוצתו של פרופ. דובכובסקי טכנולוגיה המאפשרת לשתק כל אחד מהגנים בחיטה. אחת התרומות המרכזיות של פרופ. דובכובסקי היא גילוי הגנים האחראיים על מנגנון הפריחה בחיטה, הבקרה על גנים אלה והאללים השונים המרכיבים אותם. כתוצאה, פותח מודל אינטגרטיבי של מנגנון הפריחה בדגניים. הסמנים הגנטיים של פריחה מיושמים בתכניות רבייה ברחבי העולם. בהיבט היישומי, תגליתו החשובה ביותר של פרופ. דובכובסקי היא גילוי הגן לתכולת חלבון גבוהה בגרגרים. ביטויו או החדרתו של גן זה לחיטה מעלה את תכולת האבץ והחלבון ב- 10-15 אחוז. לתגלית זו השלכה אוניברסלית משמעותית ביותר, עקב המחסור באבץ וחלבון במזונות ליילודים ופעוטות, והיא זיכתה את פרופ. דובכובסקי ב"פרס התגלית לשנת 2007" של ה- USDA ובפרס הוגלנד לשנת 2009 מהאגודה האמריקאית לביולוגיים של מדעי הצמח.
