יהושע יורטנר
חתן פרס וולף בכימיה 1988
יהושע יורטנר
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת תל-אביב, ישראל
נימוק למתן הפרס:
"על מחקריהם העיוניים השנונים בפענוח של תהליכי הרכישה והאיבוד של אנרגיה במערכות מולקולריות ושל מנגנוני האבחון והברירה הדינמיים בתהליכים כימיים".
שותפים לפרס:
יהושע יורטנר
רפאל ד. לוין
יהושע יורטנר (נולד ב-1933, פולין) סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1960. לאחר לימודי הדוקטורט שימש יורטנר כמרצה בחוג לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים בין השנים 1961-1963. בין השנים 1962-1964 עבד כעמית מחקר באוניברסיטת שיקגו, ב-1964 מונה יורטנר כפרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1966-1972 מילא תפקידים אדמיניסטרטיביים שונים באוניברסיטת תל אביב, ביניהם סגן רקטור, ממלא מקום וסגן נשיא.
פרופסור יהושע יורטנר הנו אחד מרבי ההשפעה בקרב הכימאים הפיסקליים העיוניים של דורו. עבודותיו חולשות על תחום רחב של שטחי מחקר, כגון התיאוריה של אלקטרונים מיומנים, התכונות של מצבים אלקטרוניים מעוררים במולקולות, תהליכים רב-פוטוניים קוהרנטיים, תהליכי העברת מטען בממיסים פולריים ובמערכות ביו-פיסיקליות, וכן הדינמיקה של מולקולות גדולות מקוררות-יתר ושל צברים מולקולריים. תרומתו לכל אחד מהשטחים הללו די בה להקנות לו הכרה בינלאומית רחבה.
אולם, ללא ספק, גולת הכותרת של הישגיו היא ההכרה במהות הפנים-מולקולרית של תהליכי ההנחתה הלא-קרינתית של אנרגיה הנרכשת על יד מולקולות גדולות ובינוניות. על בסיס מודל עיוני פשוט (שהוצע לראשונה בשנת 1968 בשיתוף עם מרדכי ביקסון) פותחו המושגים והרעיונות המתארים את השלבים של רכישת האנרגיה, הצמודים בין מצבי המולקולה השונים והמנגנונים המובילים לאובדנה של האנרגיה בין דרגות החופש הרבות של המולקולה.
רעיונותיו של יורטנר והטרמינולוגיה שיצר הפכו לאבני יסוד במחקר המדעי בתחומי הכימיה של הלייזרים, התהליכים הרב-פוטוניים, תהליכי ההרפיה בחומר מעובה והדינמיקה של מערכות ביו- פיסיקליות, והשאירו חותם בל-יימחה על ההתפתחות החדישה של הפיסיקה הכימית והכימיה העיונית.