ליאו פ. קאדאנוף
חתן פרס וולף בפיזיקה 1980
ליאו פ. קאדאנוף
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת שיקגו, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על התפתחויות מפלסות דרך, שהובילו לגיבוש התיאוריה הכללית של התנהגות קריטית במצבי מעבר שבין הפזות התרמודינמיות של חומר".
שותפים לפרס:
ליאו פ. קאדאנוף
מיכאל א. פישר
קנת ג. ווילסון
למערך הרעיונות התאורטיים, ששלושת האנשים האלה נטלו תפקידים מרכזיים בפיתוחם, חשיבות יסודית ביותר לפיזיקה ולכימיה. רעיונות אלה הם הפתרון הנכסף, שהועלה בצורה בלתי-צפויה ומלהיבה, לשאלות על נקודות קריטיות ותנודות קריטיות, שנוסחו תחילה בראשית שנות ה-30. שאלות אלה התחדדו מאוחר יותר בעקבות אוסף גדל והולך של נתונים ניסיוניים ושל ניתוחים מספריים – חלק גדול ממנו נבנה בידי פישר או ביוזמתו. מבחינת מקצוע הכימיה, תורמים רעיונות אלה גם לתפיסות חדשות בתחומי מהותם של המצבים התרמודינמיים וגם לפתרון אחת מבעיותיהם הבסיסיות ביותר. לפיזיקה הביא הדבר למתודולוגיה חדשה ואלגנטית, אשר קאדאנוף, ובמיוחד וילסון, הוכיחו כמתאימה לבעיות חשובות רבות – אך ללא קשר הדדי לכאורה – בפיזיקה של הקוואנטים, בפיזיקת הכימיות, הבולטת ביניהן עוסקת בתורת האומדן של פעולות גומלין חזקות בין חלקיקים יסודיים ותורת הכימיות, של מערכות זיהומים מגנטיים. העוצמה והכלליות של מבנה מושגי חדש זה מתחילות רק היום להיבחן כראוי כפריצת דרך לשטחים חדשים.
פרופסור ליאו פ. קאדאנוף ביצע מחקר תיאורטי מצטיין בשטחי פיזיקה רבים, יותר מכל בפזות מעבר ובתופעת הנקודה הקריטית, שהוא ממשיך לחקור בהן עד היום הזה. עבודתו בתחום האחרון היא שהולידה נושאים אלה והייתה מקור השראה להמשך המחקר בידי תאורטיקנים רבים.