מישל מאיור
חתן פרס וולף בפיזיקה 2017
מישל מאיור
שייכות בעת מתן הפרס:
אוניברסיטת ג'נבה, שוויץ
נימוק למתן הפרס:
"על גילוי כוכב לכת חוץ שמשי המקיף כוכב בדומה לשמש".
שותפים לפרס:
מישל מאיור
דידייר קואלוז
בשנת 1995, מאיור וקואלוז היו הראשונים לגלות כוכב לכת חוץ-שמשי שמקיף כוכב בדומה לשמש. התגלית של פלנטה זו (51 Pegasi b) הייתה תוצאה של מאמץ מתמשך של מעל ל-20 שנה של מאיור (ובסופו יחד עם קואלוז), שהביא לשיפור ניכר הן במדידת הקורלציות הספקטרליות, והן במדידת המהירות הרדיאלית של הפלנטה. התגלית של פלנטת 51 Pegasi b הובילה למהפכה בתורה של מערכות כוכבי לכת חוץ-שמשיים, מכיוון שנמצא שלפלנטה זו יש זמן מחזור של 4.2 ימים בלבד, הקצר במספר סדרי גודל מזמן המחזור של 12 שנה של כוכב הלכת צדק במערכת השמש. זמן סיבוב קצר זה מיוחס לנדידה אורביטלית של הפלנטות בזמן התהוותם הראשונית.
התגלית של מאיור וקואלוז פתחה את השער למספר רב של תגליות של כוכבי לכת חוץ-שמשים בעלי שונות מדהימה. הקבוצה שהונהגה ע"י מאיור וקואלוז תרמה רבות לגילויים של מעל ל-250 כוכבי לכת חוץ-שמשיים והכוללים מספר מערכות שבהן יש עד 7 כוכבי לכת בכל אחת. תודות לפיתוח של ספקטוגרף חדיש ע"י הקבוצה שלהם, הצליחו מאיור וקואלוז לגלות מספר מערכות כוכבים עם כוכבי לכת הגדולים במידה ניכרת מכדור הארץ ועם מסלולי סיבוב קטנים ביותר. מאיור גם השתתף בגילוי הראשון של פלנטה שחוצה את מסלולו של הכוכב שלה, ואשר פתח את הדרך למחקר של הרכב הפלנטות. זמן קצר לאחר גילוי זה, מאיור וקואלוז ושותפיהם היו הראשונים למדוד את אפקט רוסיטר-מקלפלין (Rossiter-McLaughlin) עבור פלנטה במעבר. מדידה זו אפשרה למדוד את הזווית בין ציר הסיבוב העצמי של הכוכב וציר מסלול של הפלנטה סביבו. תצפיות מאוחרות יותר הראו שונות רבה בזווית זו שלא ניתן היה להסבירה רק באמצעות נדידה של הפלנטה.