סטיבן ל. בוכוולד
חתן פרס וולף בכימיה 2019
סטיבן ל. בוכוולד
שייכות בעת מתן הפרס:
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"עבור פיתוחם של זרזים יעילים, מבוססי מתכות מעבר, לתגובות היצירה של קשרי פחמן-הטרואטום, באופן המשנה את אופן הייצור של תרופות סינתטיות, לתועלת המין האנושי".
שותפים לפרס:
סטיבן ל. בוכוולד
ג'ון פ. הרטוויג
סטיבן ל. בוכוולד נולד בשנת 1955 בבלומינגטון, אינדיאנה. בוכוולד קיבל את התואר ראשון מאוניברסיטת בראון ואת הדוקטורט מאוניברסיטת הרווארד. בשנת 1984, הוא החל את עבודתו כפרופסור לכימיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בה מכהן כיום כראש המחלקה לכימיה. במהלך עבודתו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס זכה בוכוולד בפרסי הצטיינות רבים .
פיתוח זרזים חדשניים, מבוססי פלאדיום, לתגובות יצירה של קשרי פחמן-פחמן זיכה את הפרופסורים נגישי וסוזוקי בפרס נובל בכימיה לשנת 2010. הישגם הדגיש, לא רק את החשיבות העצומה שבפיתוח שיטות יעילות ליצירת קשרי פחמן-פחמן, אלא גם בצורך לפתח שיטות יעילות ליצירה של קשרים בין פחמן לבין אטומים אחרים. זהו בדיוק הישגם של הפרופסורים בוכוולד והרטוויג, אשר פיתחו, באופן בלתי תלוי, זרזים חדשניים למשפחת תגובות, הידועות בשם הכללי ״צימוד מצולב״, שבהן נוצר קשר בין פחמן להטרואטום. לקשרים אלו, ובמיוחד לקשרי פחמן-חנקן, נודעת חשיבות רבה, משום שהם מהווים את הבסיס לכימיה התרופתית. מחקרם של שני חתני הפרס הוביל לפיתוח זרזים חדשים המבוססים על מתכות המעבר. השיטות שהעניקו לכימאים ניתנות ליישום נרחב ומאפשרות יצירה של קשרי פחמן-הטרואטום לסוגיהם, ברמות חסרות תקדים של יעילות ודיוק.
הישגיהם של הפרופסורים בוכוולד והרטוויג השפיעו באופן יסודי על האופן שבו מתבצעת כיום סינתזה אורגנית בכלל, ובמיוחד על אופן הייצור של תרופות סינתטיות. החדשנות העצומה שגילו בפיתוח זרזים חדשים גרמה לחדשנות ולהתייעלות בכל תעשיית התרופות, החל מגילוי תרופות חדשות ועד לייצור התרופות בתעשייה, ובכך תרמו באופן משמעותי לאנושות כיום וגם בעתיד. פריצות הדרך שלהם נולדו מתוך מחקרים בסיסיים של הבנת מנגנוני התגובות, תכנון הליגנדות והבנה עמוקה של כל שלבי התגובות אשר מתרחשות סביב הקומפלקסים של מתכות המעבר. מעבר לזרזים עצמם, פיתחו בוכוולד והרטוויג שיטות מחקר חדשניות, אשר יביאו תועלת רבה לדורות של חוקרים וישנו את האופן שבו יתבצעו מחקרים עתידיים. השפעתם המתמשכת על כל מדעי הקטליזה, עומדת בפני עצמה כסיבה להענקת פרס וולף בכימיה לשנת 2019 לפרופ. בוכוולד ולפרופ. הרטוויג.