סטיוארט א. רייס
חתן פרס וולף בכימיה 2011
סטיוארט א. רייס
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת שיקגו, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"בחוקרם את טבעם של מוצקים אורגניים ופרופיל האנרגיה שלהם, מפולימרים ועד הֶתְקֵנִים הפועלים על בסיס אורגני, הלוכדים אנרגיה מהשמש ומאירים את דרכנו בחשיכה, אחראים החוקרים לפריצת הדרך התפיסתית והניסויית, שסייעה ליצירת שדה מחקר חדש של חומרים אורגניים".
שותפים לפרס:
סטיוארט א. רייס
קז'ישטוף מטייאשבסקי
צ'ינג טאנג
מהעץ ועד חַטֵּי הנְיבְתָּן, ומהעִנְבָּר ועד הסוכר, חומרים מוצקים המבוססים על מולקולות אורגניות, כולם מעולם הטבע. התעניינותה של הקהילייה הכימית בחומרים כאלה החלה עוד בימיהם של האלכימאים. אולם היצירה של חומרים אורגניים חדשים, גילוי תכונותיהם והפיתוח של התקנים חדשים המבוססים על חומרים אורגניים אלו, היוו את אחד הפרקים המזהירים בתולדות הכימיה במאתיים השנים האחרונות.
פרופסור סטיוארט רייס (יליד 1932, ארצות-הברית) השפיע כמעט מכל הבחינות על התפתחותה של הכימיה הפיזיקאלית ועיצב את דרכיה להיקף ולעוצמה. הוא היה מנהיג ברוב תחומי המחקר של הפיזיקה הכימית. הישגיו של רייס בתחום המוצקים האורגניים הייתה המניע לעבודתו הראויה לציון על הדינמיקה של מולקולות בודדות ועל ההתנהגות במעברי פאזה. הדרך מכאן הובילה לעבודתו פותחת-העידן על בקרה פוטונית של ריאקציות כימיות. מחקריו המקוריים והחלוציים (הן בתיאוריה והן בניסוי) על תכונותיהם של מוצקים אורגניים סייעה להגדרה ולאפיון של מגוון התנהגויות, ולהולדתה וניסוחה של קבוצת מושגים קוהרנטית, כגון ההתנהגות של אֶקְסִיטוֹנִים, מעברים נעדרי-קרינה, בליעה ופליטה של אור בגבישים אורגניים, העברת מטען, דעיכה וִיבְּרַצְיוֹנִית פנים-מולקולרית, פיצול והיתוך של אקסיטונים, כוחות שחלוף של אקסיטונים ודינאמיקה של אקסיטוני טְרִיפְּלֶט במוצקים.