פול מקארטני
חתן פרס וולף במוזיקה 2018
סר פול מקארטני
נימוק למתן הפרס:
"האופראוס של ימינו"
שותפים לפרס:
סר פול מקרטני
אדם פישר
סר פול מקרטני אחד מגדולי הזמרים היוצרים בכל הזמנים. הרבגוניות שלו מהווה בסיס לקשת יצירה יוצאת דופן, החל ברוק כבד וכלה במנגינות אינטימיות שוברות לב ובלתי נשכחות. גם התמלילים שלו מתפרשים על פני מנעד רחב: מן התמים והמקסים ועד לנוקב ולמייאש. הוא נגע בלבם של הבריות בכל העולם, כאחד מן "החיפושיות" וגם בהמשך בהרכבים האחרים, בהם גם כחבר בלהקת "כנפיים". בדומה לכל אמנות גדולה המנגינות שלו הן זמניות ועל זמניות: היום כבר דור שלישי שבוי בדמיונו מעורר הקנאה. סביר להניח ששיריו יושרו וישמשו מקור הנאה כל עוד בני אדם יתנו קולם בשיר.
ב-6 ביולי 1957 פגש פול מקרטני את ג'ון לנון במסיבת גן בוולטון ווילג', פגישה שבעקבותיה הצטרף ללהקת הסקיפל "החוצבים" שלאחר מספר גלגולים זכתה לשם "החיפושיות" – הביטלס. מקרטני ולנון היו עד מהרה לכותבי השירים של הלהקה, וב-1962 כשהחיפושיות חתמו על חוזה עם חברת התקליטים EMI- פרלופון כמעט כל החומרים היו מפרי עטם של השניים. משהקליטו את האלבום השלישי כבר לא נמצאו בו גרסאות כיסוי. מקרטני ולנון הקנו חשיבות רבה, כלכלית ויצירתית, לשותפות בכתיבת השירים; ואפילו ב-1969 בשעה שלא ראו עין בעין בעניינים עסקיים ומן הסתם גם לא דיברו זה עם זה, לנון הביא למקרטני את שירו הבלדה על ג'ון ויוקו. המוסיקה שלהם העפילה על חילוקי דעות אישיים.
למרות ששמו נקשר לרוב בבלדות ושירי אהבה, מקרטני היה אחראי גם לרבים משירי הרוק הכבד של הלהקה, לדוגמה ליידי מדונה, בחזרה לברית המועצות והלטר סקלטר (1968), כשרונו יוצא הדופן בא לידי ביטוי במנגינות שהלחין ולפעמים בתוספות שהדביק לחלקו האחרון של שיר, כמו למשל ב-היי ג'וד (1968).
ב-1966 התקיימה ההופעה האחרונה של החיפושיות בפני קהל. ב-1970 לאחר פירוק הלהקה פול מקרטני הקליט שני אלבומי סולו, מקרטני (1970) וראם (1971) לפני שייסד את להקת כנפיים יחד עם אשתו לינדה (האמריקנית לינדה איסטמן). להקת כנפיים יצאה לסיורי קונצרטים בכל רחבי העולם והייתה ללהקת הפופ המצליחה ביותר של שנות ה-70 עם 27 שירים שטיפסו לראש מצעד הפזמונים האמריקני – רשימת 40 השירים הטובים ביותר בארה"ב, וחמישה אלבומים שהגיעו בזה אחר זה לראש מצעד הפזמונים, בכלל זה Band on the Run שזכה לשבחים רבים (1973) ו-Wings at the speed of Sound (1976).
המבקרים אהבו את האלבום שהקליט מקרטני ב-1989, Flowers in the Dirt שהופיע בתקופה שבה שב להופיע בפני קהל. ב-1997 העניקה המלכה אליזבט השנייה למקרטני תואר אבירות על עשייתו בתחום המוסיקה.
ב-2001 ראה אור אלבום השירה שלו Blackbird Singing, אוסף שירים ופזמונים. את יום הולדתו ה-62 חגג ב-2004 בסט. פטרסבורג ברוסיה בקונצרט ה-3,000 שלו שהתקיים בנוכחות קהל שמנה 60.000 מאזינים.
עם 60 תקליטי זהב ולמעלה מ-100 מיליון עותקי סינגל שמכר במהלך הקריירה שלו, אין ספק שמקרטני הוא המבצע ומלחין המוסיקה הפופולארית המצליח ביותר מבחינה מסחרית. שירם של החיפושיות Yesterday (רק אתמול) (1965) שנכתב על ידי מקרטני והושר על ידו בלוויית רביעיית מיתרים – הושמע כ-שישה מיליון פעמים ברדיו ובטלוויזיה בארה"ב, כשאת המתחרה הקרוב אליו ביותר הוא מותיר במרחק רב מאחור. ועוד, עם למעלה מ-3000 גרסאות כיסוי, זהו השיר הניצב בראש רשימת ההקלטות שנעשו אי פעם. ב-2009 ספריית הקונגרס האמריקני בוושינגטון הכריזה על מקרטני כחתן פרס גרשווין למוסיקה פופולרית.
מקרטני הוא לא רק מוסיקאי רוק, מקרטני נחשב למוסד בריטי, אייקון כמו בירה חמה וקריקט, הוא היה לחלק מן הזהות הבריטית.