עמנואל בלוך
חתן פרס וולף בפיזיקה 2026
עמנואל בלוך
שייכות בעת הענקת הפרס:
מקס פלאנק, אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן, גרמניה
נימוק למתן הפרס:
"על הישגים פורצי דרך ובעלי יישומים רחבים בשליטה במערכות של אטומים אולטרה־קרים".
שותפים לפרס:
ג'ון יה
עמנואל בלוך
עמנואל בלוך וג'ון יה חוללו פריצות דרך ביכולת לשלוט באטומים ולחקור את העולם הקוונטי בדיוק חסר תקדים. בלוך הפך אטומים אולטרה־קרים לפלטפורמה מרכזית להדמיה ולחקר של מערכות קוונטיות מורכבות, ובכך היה ממעצבי תחום הסימולציה הקוונטית. יה הוביל את פיתוחם של השעונים האטומיים האופטיים המדויקים והיציבים בעולם, המאפשרים למדוד זמן ותדירות ברמות דיוק יוצאות דופן ולבחון שאלות יסוד בפיזיקה. יחד, עבודותיהם מדגימות את המעבר מהתבוננות בעולם הקוונטי ליכולת לשלוט בו, למדוד אותו ולרתום אותו למחקר ולטכנולוגיות חדשות.
עמנואל בלוך נולד בפולדה שבגרמניה בשנת 1972 וגדל בכפר קטן סמוך לשליכטרן – מקום שבו, כפי שהוא נוהג להיזכר, היו "יותר פרות מבני אדם". כבן לאב כימאי ולאם מורה, הוא גילה כבר בצעירותו משיכה למחשבים, לאלקטרוניקה ולמדע, אך היה נחוש לסלול לעצמו דרך שונה מזו של אביו. עבודה כסטודנט בחברה לטכנולוגיות מדידה סייעה לו להבין מה הוא מחפש: תחום המשלב התנסות מעשית, תושייה טכנולוגית ושאלות יסוד. הפיזיקה הציעה לו בדיוק את השילוב הזה. כסטודנט בשנת 1995 היה בלוך עד להתרגשות המדעית סביב יצירתם של עיבויי בוז–איינשטיין הראשונים, וכפי שסיפר לימים, הוא פשוט "הלך בעקבות ההתלהבות שלי". אותה התלהבות הובילה אותו בהמשך למינכן, שם פגישה מכרעת עם הפיזיקאי תאודור הנש סייעה לעצב את המשך דרכו המדעית.
בלוך ביסס את השימוש באטומים אולטרה־קרים הלכודים בסריגים אופטיים כפלטפורמה רבת־עוצמה ובת־שליטה לחקר פאזות קוונטיות במערכות מרובות חלקיקים בעלות אינטראקציות חזקות. באמצעות כלי מדידה ניסיוניים חדשים, שאינם זמינים בחקר חומר קוונטי אלקטרוני, הובילה עבודתו לתובנות חדשות על המבנה של מצבים קוונטיים מרובי־גופים. הוא צפה במעבר הפאזה הקוונטי מנוזל־על למבודד מוט של בוזונים, היה מחלוצי המיקרוסקופיה של גזים קוונטיים, חקר לוקליזציה מרובת־גופים, וצפה בהתפתחותו של מבודד מוט פרמיוני ממתכת בעלת פסאודו־פער לנוזל פרמי. במבט רחב יותר, עבודתו הייתה מן המרכזיות בעיצוב פרדיגמת הסימולציה הקוונטית, והותירה חותם מתמשך על הפיזיקה המודרנית ועל טכנולוגיות קוונטיות מתפתחות.