
פלאסידו דומינגו
חתן פרס וולף במוזיקה 2012

פלאסידו דומינגו
נימוק למתן הפרס:
"על היותו אחד הטנורים האגדיים והגדולים בכל הזמנים, על שסייע בדחיפת אמנים צעירים רבים ועל גילוי מסירות למטרות הומניטריות".
שותפים לפרס:
פלאסידו דומינגו
סיימון ראטל
פלאסידו דומינגו הוא מגדולי הטנורים בכל הזמנים. הוא הופיע בתפקידים ראשיים ב-128 אופרות בהופעות מסביב לעולם. הרפרטואר שלו מקיף יצירות מהמאה השמונה-עשרה המוקדמת ועד לוואגנר ואופרות בנות זמננו. מתחילת הקריירה שלו, פלאסידו דומינגו הראה גם מסירות לישראל ולמטרות הומניטריות שונות. דומינגו היה פעיל במיוחד בעידוד אמנים צעירים, ונטל יוזמה כשגריר של ארגון "Hear the World" העוסק בשמיעה ואובדן שמיעה.
פלאסידו דומינגו הוא זמר טנור נודע בקולו הרבגוני והחזק, השומר על צלילותו וזכותו בכל המנעד, נולד ב-1941 בספרד וב-1950 התיישב במקסיקו. דומינגו למד פסנתר וניצוח ואחר כך זמרה. בשנים 1962-1965 הופיע באופרה הישראלית, שבה החל את דרכו המקצועית. מאז 1968 הופיע כמה פעמים ב"מטרופוליטן אופרה" בניו יורק, ולאחר זמן נעשה חבר קבוע בסגל שלה. הופעתו הראשונה בבית האופרה "לה סקאלה" של מילנו היתה ב-1969. דומינגו הוא מזמרי הטנור הליריים הנודעים והמרשימים ביותר בדורנו. הרפרטואר שלו כולל 134 תפקידים, יותר מכל זמר טנור אחר וזאת בשש שפות שונות.
דומינגו הוא המנהל הכללי של שתי להקות אופרה: האופרה הלאומית של וושינגטון והאופרה של לוס אנג'לס.
לאורך כל שנות פעילותו ניכרת גם פעילותו ההומניטארית, כגון פעילותו למען נפגעי רעש האדמה הגדול במקסיקו בשנת 1985,פעילותו למען נפגעי ההוריקן קתרינה בניו אורלינס ועוד.
פלאסידו דומינגו הוא דוקטור לשם כבוד באוניברסיטאות שונות בעולם. הוא קיבל פרסים ואותות כבוד שונים בארצות הברית ובאירופה, נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 2000 וזכה במדליית החירות הנשיאותית בשנת 2002. בשנת 2009 היה דומינגו הזוכה הראשון בפרס ע"ש בירגיט נילסון על תרומתו לעולם האופרה. נילסון בחרה בדומינגו באופן אישי טרם מותה.
בהשאלה על אמרתו של שייקספיר, התבטא דומינגו ברהיטות כשאמר: "אם המוסיקה הינה מזון האהבה, אזי היא גם קול התקווה".
