פרימן ג. דייסון
חתן פרס וולף בפיזיקה 1981
פרימן ג. דייסון
שייכות בעת הענקת הפרס:
המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על תרומותיהם המיוחדות לפיסיקה העיונית, במיוחד לפיתוחה של תורת השדות הקוואנטית וכן לשימושיה".
שותפים לפרס:
פרימן ג. דייסון
ויקטור פ. וויסקופף
ג'ראר ט. הופט
פרופסור פרימן י. דייסון ידוע בתרומותיו החשובות לשטחים רבים ושונים בפיסיקה ובטכנולוגיה – בכולן השתמש ביעילות בידיעתו העמוקה במתמטיקה. באחת מעבודותיו המוקדמות הראה דייסון כי גישותיהם של טומונגה, שווינגר ופיינמן לאלקטרודינמיקה הקוואנטית, שנראו לכאורה שונות זו מזו, הן בעצם קונסיסטנטיות באופן פנימי ומובילות לתוצאות זהות. זמן קצר אחרי כן הוכיח דייסון, כי ההתבדרויות של התיאוריה ניתנות לסילוק בכל סדר של תורת ההפרעות, בהכללתן במטען ובמסה של האלקטרון לכשהם מנורמלים מחדש. בעבודות בתחום זה פיתח דייסון שיטה מתמטית אלגנטית, המבוססת על "המטריצה U" זו שנעשתה הבסיס לתורות שדה כלליות יותר ולפתרון בעיית הגופים הרבים של פיסיקת החומר המעובה.
בעבודה קלאסית, עם א. לנארד, הוכיח דייסון את יציבות החומר, בהראותו שכח המשיכה בין האלקטרונים ובין הגרעינים איננו גורם לחומר לקרוס. בשטח אחר, הקשור באנליטיות של אמפליטודות פיזור, קיבל דייסון תוצאות שהנן יסודיות לשיטות של תורת הנפיצה לבעיות פיזור. תחומי התעניינותו הרחבים של דייסון משתרעים מביולוגיה לאסטרופיסיקה, לרבות שטחים טכנולוגיים ככורים גרעיניים ואנרגיית השמש. בכתביו הרבים תרם דייסון רבות להבנתו של הציבור הרחב את בעיות המדע.