רוברט ברגמן
חתן פרס וולף בכימיה 2017
רוברט ברגמן
שייכות בעת מתן הפרס:
אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"עבור גילוי תגובת השפעול של קשרי פחמן מימן בפחמימנים על ידי קומפלקסים אורגנו מתכתיים מסיסים".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
פחמימנים, המרכיבים המרכזיים בשמן אדמה (נפט), הם חומרי הגלם הזמינים ביותר לתעשייה הכימית ומשמשים לייצור מוצרים חשובים רבים כמו פולימרים שונים (מוצרי פלסטיקה, ניילון ועוד). השימוש בפחמימנים אלו מתאפשר באמצעות שפעול (אקטיבציה) של קשרי הפחמן- מימן שלהם. מציאת דרכים לשפעול קשרים אלו מהווה את אחד האתגרים המרכזיים במדע הכימיה בעשורים האחרונים.
בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים גילה ברגמן תרכובת אורגנו-מתכתית (של המתכת הנדירה אירידיום) שהיוותה זרז (קטליזטור) לשפעול של קשרי פחמן-מימן ליצירת תוצרי סיפוח- מחמצן. התגלית של ברגמן הלהיבה רבים ויצרה שטח מחקר חדש בו משתתפים חוקרים באקדמיה ובתעשייה. הנושא ממשיך להיות נושא מחקר "חם" גם כיום.
עבודתו המוקדמת של ברגמן התמקדה בהבנת עקרונות תגובת השפעול של קשרי פחמן-מימן. עבודתו הראתה שתגובת הסיפוח המחמצן הפנים-מולקולרית היא כללית מאד ומתרחשת אפילו עם מתן (CH4)- גז טבעי, הפחמימן האינרטי ביותר. ברגמן הראה שהשפעול של קשרי פחמן-מימן מתרחש על ידי מספר גדול של מתכות בעלות ערכיות נמוכה, שהתגובה הפנים-מולקולרית מועדפת על פני התגובה הבין-מולקולרית, שהתגובה הפיכה, שאפשר לבצעה עם הכוונה אסימטרית, ושניתן לבצע את התגובה גם תרמית וגם פוטוכימית. לאחרונה, פיתח ברגמן שיטות המשתמשות בשפעול של קשרי פחמן-מימן לסינתזה של מגוון גדול של תרכובות הטרוציקליות שימושיות, למשל כחומרי מוצא לתרופות. מחקריו המבריקים של ברגמן מובאים בספרי לימוד בכימיה כדוגמאות למחקר מנגנוני בסיסי מבריק ופורץ דרך.
בנוסף למחקריו על שפעול של קשרי פחמן-מימן, ברגמן אחראי לתרומות פורצות דרך בתחומי כימיה מגוונים אחרים כגון, כימיה אורגנית-פיסקלית, כימיה אורגנו-מתכתית ואי-אורגנית, וקטליזה הומוגנית. השפעתו של ברגמן על תחומים אלו עצומה ותגליותיו מהוות בסיס לפיתוחים חשובים בתחומים רחבים, מכימיה של דלקים (שפעול של קשרי פחמן-מימן) לכימיה תרופתית (תגובת הציקלו-ארומאטיזציה אין- דיאין שגילה).