ריימונד א. למייה
חתן פרס וולף בכימיה 1999
ריימונד א. למייה
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטה של אלברטה, קנדה
נימוק למתן הפרס:
"על תרומותיו הבסיסיות, המקוריות והמפרות למחקר ולסינתזה של אוליגוסכרידים ולהבהרת תפקידם בזיהוי מולקולרי במערכות ביולוגיות".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
תרומותיו המקוריות והמפרות של פרופסור ריימונד א. למייה בחקר הכימיה של פחמימות במשך כיובל שנים שינו את אופיו ואת מהותו של המחקר בשטח זה. בתחומי הכימיה והביולוגיה כיום כבר מודעים הכול לחשיבותה העצומה של חקירת הנושא. בכישוריו הבולטים ובעינו החדה הקדים פרופ. למייה את עמיתיו, והתמקד בבעיות יסוד בשטח בעל חשיבות ביולוגית מכרעת. הוא ניסח מושגים חדשים והציג את הכלים הניסויים לביסוס המושגים ולניצולם. הכימיה והביוכימיה של אוליגוסכרידים בימינו נשענות על יסודות שסיפקו כישוריו והישגיו.
בין היתר היה למייה חלוץ ביישום שיטות מחקר ובפיתוח מושגים שנעשו דברים שבשגרה גם בשטחים רחוקים מאלה אשר בהם חידש את חידושיו. ביניהם אנו מוצאים:
- הנהגת תהודה מגנטית גרעינית ככלי לקביעת הסטראוכימיה האנומרית של אוליגוסכרידים. תוצאות ניסוייו שימשו בסיס ל-"משוואת קרפלוס" המפורסמת.
- גילוי האפקטים האנומריים (אנדו ואקסו), ניסוחם והכרת חשיבותם בקביעת היציבות היחסית והפעילות היחסית של מבנים אנומריים שונים. אף שהאפקט האנומרי הוכר לראשונה בטבעות פירנואידיות, משמעותו לעניין אנליזה קונפורמציונית של תרכובות פחמן שרשרתיות בעלות התמרה גמינלית של הטרו-אטומים הייתה ברורה מיד.
- פיתוח שיטות סינתטיות לשירשור מונוסכרידים לפוליסכרידים תוך שליטה על הסטראוכימיה של המרכזים האנומריים. עבודות אלו הכינו את התשתית לעבודותיהם של רבים שהלכו לאור חידושיו.
- עבודותיו הסינתטיות על המגדירים האנטיגניים של קבוצות הדם בבני אדם היו לציוני דרך, והתאפשרו הודות לעבודתו על שליטה סטראוכימית ויישומיה ברפואה כתוצאה מכך.
- עבודתו החשובה ביותר בקביעת תפקידם המרכזי של מבנים פחמימיים בתהליכי הכרה מולקולרית במערכות ביולוגיות, ותפקידן החיוני של מולקולות מים בתופעות האנרגטיות המלוות אינטראקציות בין אוליגוסכרידים לבין חלבונים.