ר. מיכאל רוברטס
חתן פרס וולף בחקלאות 2002/3
ר. מיכאל רוברטס
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת מיסורי, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על גילויים של האינטרפרון-טאו וחלבונים אחרים המעורבים בהיריון, שזרו אור על המסתורין של האותות הנמסרים בין העובר לאם לקיום היריון. זיהוי מולקולות אלו היה בעל השפעה מעמיקה על יעילות הריבוי של צאן ובקר כמו גם על בריאות האדם ורווחתו".
שותפים לפרס:
ר. מיכאל רוברטס
פולר ו. בייזר
הפרופסורים פולר בייזר ומיכאל רוברטס מקבלים את הפרס במשותף לאות הוקרה על לתרומתם המפרה בפתרון המסתורין הביולוגי של האיתות בין העובר לאמו המביא לידי קיום ההיריון ולחיוניות העובר של בהמות בית. מזה זמן היה ידוע שתקשורת כימית בין העובר לאמו נחוצה להצלחת ההיריון ביונקים. יחד עם זאת, המנגנון המפורט לא היה ברור עד ששני חתני הפרס החלו לשתף פעולה בליבון יחסי הגומלין בין העובר לאמו. בתחילה, עבדו שני החוקרים במשותף באופן אינטנסיבי באוניברסיטת פלורידה במשך 16 שנים. לאחר מכן, המשיך כל אחד מהם בדרכו העצמאית, בייזר באוניברסיטת טקסס ורוברטס באוניברסיטת מיסורי.
בין הישגיו הבולטים של פרופ. בייזר, יש לציין את בידוד חלבון הרחם הקרוי אוטרופרין (uteroferrin) ובזיהוי מהותו כגורם גידול (growth factor) המטופוייטי. גורם זה, משפיע על חיוניות היילודים ויוכל כנראה לשמש בטיפול במחלות כמו לויקמיה ואוסטאופורוזיס. רוברטס קבע שהאוטרופרין זהה למשפחת הפוספטזות העמידות לחומצה טרטרית (tartrate-resistant acid phosphatases= TRAPs). אח"כ נוקו חלבונים אלו, נקבע רצף חומצות האמינו והגנים המקודדים אותם שימשו לשיבוט בבני אדם. מחקרים אלו סייעו בפיתוח מערכת הסריקה לנוכחות TRAP בנשים בתקופה הבתר-ווסתית. תכולה גבוהה של TRAP נמצאת בהתאמה עם אוסטאופורוזיס. בייזר קבע שאסטרוגן בחזירים ואינטרפרון-טאו במעלי גרה, הם האותות המאפשרים את קיום ההיריון. היכולת של אינטרפרון-טאו לדכא את שעתוק הגן המקודד כרצפטור לאסטרוגן אפשרה לבנות מודל לטיפול אפשרי בגידולים הקשורים באסטרוגן. בצאן ובבקר, שיבט רוברטס את הגן טרופובלאסט אינטרפרון-טאו ואפשר ביטוי על בסיס הזמן. ממצאיו האחרונים של ד"ר רוברטס עסקו בשעתוק הדיפרנציאלי של אינטרפרון-טאו ע"י גורמי השעתוק ETS-2 ו-Oct-4. ממצאים אלו, הובילו לזיהוי "המפסק ההתפתחותי"(putative developmental switch) אשר חיוני כנראה להיווצרות טרופקטודרמה בהתפתחות עובר מוקדמת. ד"ר רוברטס זיהה לפחות 100 גנים המתבטאים בחלבונים המעורבים בהיריון במשפחת האספרטיל פרוטאינזות. חלק מחלבונים אלו, יוכלו כנראה לשמש למבחן היריון רגיש ומדויק. מחקריו של ד"ר רוברטס על דו-צורתיות מינית בעוברים הוביל לממצא שהזנת האם (למשל בשומנים) סמוך להפריה יכולה להשפיע ברירת מין היילוד.
שני חתני פרס וולף העמידו שורה ארוכה של תלמידים, שהפכו למדענים מובילים בזכות עצמם, הן בחקלאות והן בביו-רפואה. פולר בייזר ומיכאל רוברטס מדגימים בעליל, כיצד התמסרות למחקר בסיסי בחקלאות יכולה להביא לידי תוצאות מעשיות שיש להן השלכה הן על ייצור בהמות בית והן על בריאות האדם ורווחתו.