
ג'ונתן ג'ונס
חתן פרס וולף בחקלאות 2025

ג'ונתן ג'ונס
שייכות בעת הענקת הפרס:
מעבדת סיינסברי, אנגליה
נימוק למתן הפרס:
"על תגליות פורצות דרך במערכת החיסון ובעמידות למחלות בצמחים".
שותפים לפרס:
ג'ונתן ג'ונס
ג'פרי דאנגל
בריאן סטצקביץ
ג'ונתן ג'ונס (1954, אנגליה), מאז 1988 הוא חוקר במעבדות על שם סיינסברי בקיימברידג', בריטניה, שם כיהן פעמיים כראש המעבדה, וכן פרופסור באוניברסיטת מזרח אנגליה (UEA). ג'ונס קיבל תואר ראשון בבוטניקה באוניברסיטת קיימברידג' (1976) ודוקטורט בגנטיקה של צמחים באוניברסיטת קמברידג' (1980). לאחר הפוסט-דוקטורט על קיבוע חנקן סימביוטי בהנחיית פרד אוסובל באוניברסיטת הרווארד (1981–1982), עבד ב-AGS באוקלנד, קליפורניה, שם שיתף פעולה עם הוגו דונר במחקר על טרנספוזונים בתירס וטבק, בנוסף משמש ג'ונס כיועץ למרכז דנפורת ולקרן 2Blades .
צמחים רגישים למגוון רחב של פתוגנים, כולל פטריות, חיידקים ונגיפים, אשר עלולים לגרום לאובדן יבול משמעותי ולסכן את אספקת המזון העולמית. במשך שנים היה ידוע כי בתוך אותו מין צמחי קיימת שונות בעמידות למחלות, הנובעת מהימצאות אללים דומיננטיים בגנים המקנים עמידות. השערת ה"גֶן-לגֶן" משנות ה-40 של המאה ה-20 הציעה כי מרכיבי גנים לעמידות בצמחים מתקשרים עם מוצרי גנים לאַלימות פתוגנית. עם זאת, טבעם ותפקודם של הגנים לעמידות בצמחים נותרו בלתי מפוענחים עד אמצע שנות ה-90.
מרבית הידע הקיים כיום על מערכת החיסון בצמחים נובע מתגליותיהם פורצות הדרך של ג'פרי דנגל, ג'ונתן ג'ונס ובריאן סטסקביץ'. סטסקביץ' היה הראשון לזהות גן חיידקי לאַלימות, ובכך סיפק עדות מולקולרית מכרעת התומכת בתיאוריה של "גֶן-לגֶן". תגלית זו, לצד עבודתם המקבילה של ג'ונס ודנגל, סללה את הדרך לחקר החיסון בצמחים. סטסקביץ' היה גם הראשון להראות שחלבוני אַלימות חיידקיים עשויים למלא תפקיד בווירולנטיות בתוך תא הצמח.
ג'ונס היה הראשון לשבט גנים לעמידות בצמחים המקודדים לקולטני חיסון על פני קרום התא האאוקריוטי, ושלושתם זיהו מספר קולטנים חיסוניים תוך-תאיים. ג'ונס ודנגל גילו באופן עצמאי את המנגנונים להפעלת קולטנים חיסוניים באמצעות זיהוי עקיף של חלבוני אַלימות פתוגניים, הן על ידי קולטנים חיסוניים חוץ-תאיים והן על ידי קולטנים תוך-תאיים. גילוי חלבוני אַלימות פתוגניים וקולטני החיסון בצמחים הביא להבנה עמוקה יותר של תהליך ההפעלה של קולטנים אלה בעת זיהוי פתוגנים, וכן חשף את מסלולי האיתות התאיים המופעלים בעקבותיהם.
מאמר סקירה מכונן שהתפרסם בשנת 2006 בכתב העת Nature מאת דנגל וג'ונס הציג לראשונה מודל מפורט של מערכת החיסון בצמחים, אשר הפך למודל יסוד בתחום, ומופיע כיום בספרי הלימוד. בשנת 2024, במאמר סקירה נוסף שהתפרסם בכתב העת Cell, סיכמו ג'ונס, דנגל וסטסקביץ' חמישה עשורים של תגליות בחקר החיסון הצמחי. תרומתם המשולבת עיצבה במידה רבה את הבנתנו הנוכחית בתחום והובילה לפיתוח אסטרטגיות ממוקדות לשיפור עמידות ולהתמודדות עם מגוון רחב של מחלות בצמחים.
