דייוויד קלנרמן
חתן פרס וולף בכימיה 2026
דייוויד קלנרמן
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת קיימברידג'
נימוק למתן הפרס:
"על פיתוח שיטות בעלות השפעה רחבת היקף לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה, לקידום הרפואה הגנומית".
שותפים לפרס:
שנקר בלסוברמניאן
פסקל מאייר
דייוויד קלנרמן
שנקר בלסוברמניאן ודייוויד קלנרמן היו שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב־עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה – מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח טיפולים המותאמים למאפיינים הגנטיים של המטופל (רפואה מותאמת אישית).
דייוויד קלנרמן נולד בשנת 1959 וגדל בלונדון, במשפחה שבה מדע והשכלה היו חלק מחיי היומיום. אביו היה מנתח ופרופסור ואמו חוקרת בתחום הביולוגיה, וקלנרמן מספר כי הוריו נטעו בו אמונה עמוקה בכוחה של ההשכלה לפתוח אפשרויות ולעצב את דרכו של אדם. ילדותו לא הוקדשה רק ללימודים: הוא עסק בשחייה, כדור-מים, רוגבי, טניס וסקווש, ובמקביל נהגה המשפחה לבקר בקביעות בתיאטרון. בבית הספר נהנה ממתמטיקה ומפיזיקה, אך עם הזמן הייתה זו הכימיה ששבתה את דמיונו. המשיכה הזו הובילה אותו לבסוף לקיימברידג', שם למד כימיה והחל במסע המדעי שיעצב את הקריירה שלו.
קלנרמן זוכה להוקרה על תרומותיו פורצות הדרך לכימיה הפיזיקלית ועל חלקו בפיתוח טכנולוגיית הריצוף המקבילי רחב־ההיקף, הניצבת בבסיס הגנומיקה המודרנית. באמצעות יישום שיטות מתקדמות של מיקרוסקופיית פלואורסצנציה ברמת המולקולה הבודדת לחקר תהליכים אנזימטיים, סייע קלנרמן לבסס את התשתית הפיזיקלית־כימית שאפשרה לעקוב אחר סינתזת DNA בזמן התרחשותה.
מומחיותו בהדמיה ברמת המולקולה הבודדת ובהבנת מנגנון הפעולה של DNA פולימראז הייתה חיונית להפיכת תובנות ביוכימיות בסיסיות לפלטפורמת ריצוף הניתנת להרחבה ולעבודה בתפוקה גבוהה. באמצעות הקמת Solexa יחד עם שותפיו, הפכה עבודתו לבסיס הטכנולוגי ליותר מ־90% מנתוני הריצוף הגנטי המופקים בעולם. הטכנולוגיה חוללה שיפור של פי מיליון ביעילות הריצוף וסייעה להניע את העידן הנוכחי של הרפואה המדויקת ומדעי הגנומיקה.