הרברט פרידמן
חתן פרס וולף בפיזיקה 1987
הרברט פרידמן
שייכות בעת הענקת הפרס:
מעבדות המחקר של צי ארה"ב, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על תרומתו החלוצית למחקר קרינת-X סולרית".
שותפים לפרס:
הרברט פרידמן
ברונו ב. רוסי
ריקרדו ג'אקוני
פרידמן, רוסי וג'יאקוני מוכרים ברחבי העולם כחלוצי תורת האסטרופיסיקה של קרינת-א, שטח חדש של מדעי האסטרונומיה שהפך למקור פורה של תגליות יסודיות והבנה פיסיקלית מעמיקה של תהליכים עתירי אנרגיה ביקום. לעבודתם נודעה השפעה עצומה על כל שטחי המחקר האסטרונומי, החל בחקר השמש וכוכבים מכל הסוגים ודרגות בהירות, וכלה בחקר התווך הבין-כוכבי, הגלקסיות, צברי הגלקסיות והקוייזרים הרחוקים. בתבונתם היוצאת מן הכלל, בכושר המצאתם הטכני ובמנהיגותם האמיצה הביאו לצמיחתה של אסטרונומית קרינת-X משלביה המוקדמים של חיפוש ותהייה בשנות החמישים והשישים של המאה לרמה הגבוהה הנוכחית של מחקר פורה. כל הסוכנויות לחקר החלל מפתחות עתה מתקני לוויינים חשובים לתצפית בקרינת-X שימלאו תפקיד חיוני במדע האסטרונומיה העתידי.
ד"ר הרברט פרידמן (נולד ב-1916,ארה"ב) השתמש בסוג חדיש של מוני פוטונים לתחומי האולטרא-סגול וקרינת-X, בניסוי טילים שנערך בשנת 1948, גילו פרידמן ועמיתיו במכוני המחקר של צי ארה"ב פליטה של קרינת-א מהשמש. בכך אימתו את השערתו הקודמת של אדוארד הולברט, כי קרינה מסוג זה שמקורה בשמש היא הגורם העיקרי ליוניזציה בשכבה-E של היונוספירה סביב הארץ. תגלית חלוצית זו הצמיחה את התחום של האסטרונומיה בקרינת-X, שנחקר באופן מקיף וכמעט בלעדי בשנות החמישים ע"י קבוצתו של פרידמן. בין הישגיהם נמנים הגילויים של פליטת קרינת-X מהתלקחויות-השמש, של שינויים נרחבים בספקטרום הפליטה של קרינת-X המתלווים לפעילויות הסולריות, המדידות הראשונות של קרינת-X סולרית באמצעות גלאים הנשאים ע"י לוויינים וקבלת בבואת קרני-X ראשונה של השמש במצלמת-נקב. משבת 1963 ואילך תרמו פרידמן ועמיתיו תרומות נכבדות לתחום ההולך ומתרחב של אסטרונומית קרינת-X חוץ סולרית, בהן זיהוים של שרידי סופרכובה כמקורות חזקים של קרינת-X וגילוי המקור החוץ-גלקסי הראשון של קרינת-X .